חנה אורלוף (1888 - 1968) הייתה פסלת וציירת, שהוסיפה לפיסול המודרני "תבלין של חיוניות ועסיסיות יומיומית" וקירבה אותו לאדם הפשוט. היא נולדה באוקראינה למשפחה יהודית מסורתית שטיפחה תרבות עברית. כשהייתה אורלוף נערה צעירה עלתה המשפחה לארץ, וכשהגיעה לגיל 22 נסעה אורלוף לפריז כדי ללמוד אמנות. שם נישאה למשורר היהודי יוסטמן ושם חיה ופעלה כ-40 שנה,   תוך שמירה על קשר עם הארץ ועם המתרחש בה.  חנה אורלוף עסקה ברישום דיוקנאות של דמויות בודדות וקבוצות, בפיסול של ילדים ובעלי חיים, נשים וגברים. את פסליה יצרה מאבן, משיש ומברונזה - אך יותר מכל אהבה לפסל בעץ - "חומר חי יותר" כדבריה.  אנדרטאות פרי יצירתה ניצבות ברחבי הארץ, ובהן: הפסל לזכר דב גרונר וחבריו ברמת גן,  פסל של אם וילד בקיבוץ עין גב, פסל הנשר בקיבוץ רביבים ועוד.

יצירותיה של חנה אורלוף מוצגות במרבית המוזיאונים החשובים לאמנות מודרנית - בפריז, בניו יורק ובישראל, וכן באוספים פרטיים. 

מיצירות האמן

דמות יושבת / אורלוף חנה
שנת היצירה: -
טכניקה ראשית:ציור
טכניקה משנית:רישום טוש
אורך:47
רוחב:32
גובה:
הערות: -