נולד בשנת 1945, נחשב לאחד האמנים המרכזיים והחדשניים וממובילי המגמה של עשייה חדשנית של רישומים פיסוליים אשר מייצרים רבדים של היסטוריה וזיכרונות.

בעל m.a מאוניברסיטת jfk, אורינדה, קליפורניה ן- m.f.a מאוניברסיטת סן- פרנסיסקו, קליפורניה. זיגי נמנה עם השורה הראשונה של האמנים העכשוויים שחיים בניו יורק, וזכה בפרסים יוקרתיים, ביניהם: מענק קרן פולק קראסנר (1990, 1996, 2013), מענק קרן אמילי הארווי לוונציה, איטליה (2007), מענק daad לברלין, גרמניה (2004), national endowment for the arts (1985), מלגות מקרן ישראל-אמריקה (1966-1970).

בסדרת עבודות משנות ה- 70, עסק בן-חיים בהדגשת הנוכחות של החסר בלב הקיים. הוא המחיש זאת באמצעות תלישת חבלים שהונחו בין שכבות הנייר שליקט בסביבה התעשייתית בה חיי ויצר; עיתונים, נייר חום גס, ניירות שהושלכו מהמתפרות וניירות עטיפה שהודבקו בקומפוזיציה ציורית זה על גבי זה, ועל גבי החבלים עצמם – שבסופו של התהליך נתלשו בעוצמה ממוקם. פעולה שהותירה עקבות החושפים את שכבות הנייר לעומקן וחורצות קווים בעבודה עצמה.

על החשיבות, המקוריות והחידוש שביצירותיו של בן-חיים הצביעו מבקרים רבים, ביניהם יגאל צלמונה שכתב בשנת 1977 על בן-חיים "האומץ לשנות מהלך, הנחיל לו מקום של כבוד בגלריית האמנים המקורים בארצות הברית". ומבקרת האמנות Joan marter שכתבה ב arts magazine, שייכה את בן-חיים למסורת העיסוק בצבע הלבן כחלק ממגמת ה"פחות הוא יותר" שהחלה עם ציוריו של מלביץ' מ- 1918.

בן-חיים הציג בתערוכות רבות בעולם, ועבודותיו נמצאות באוספים רבים, ביניהם: מוזיאון הגוגנהיים, ניו יורק; מוזיאון ברוקלין, ניו יורק; מוזיאון ישראל, מוזיאון תל אביב ומוזיאון גנט בבלגיה.

בשנת 2005 הזמינה ממנו נאס"א עבודה, לזכר מעבורת החלל "קולומביה" ובשנת 2013 הזמינה נאס"א מבן-חיים עבודה מונומנטאלית נוספת כמחווה לרכב החלל "קיוריוסיטי" המשוטט במאדים.

יצירותיו נמצאות במוזיאונים ובאוספים רבים בארץ ובעולם.