אני פוגשת את אפרים בידרמן העוסק באמנות למעלה מ-30 שנה בגלריה המרשימה שלו בכפר שמריהו. אפרים, גבר נאה מאוד ושרמנטי, מקבל את פניי בחיוך רחב ומזמין אותי לשוטט ולהתרשם מאלפי היצירות המרשימות הנמצאות בגלריה. בתוך דקות אחדות אני מבינה שמדובר בטייקון אמנות נדיר ביותר. הידע שלו בתחום מעורר השתאות. אין יצירה אותה הזכרתי במהלך הסיור שהוא אינו בקיא בפרטיה והוא מנתח אותה באופן מרתק ומשכנע. 

אפרים, כיום אתה אספן מוכר מהגדולים בארץ. ספר כיצד הגעת לתחום, מה משך אותך לעסוק דווקא במקצוע זה?

לתחום האמנות הגעתי לגמרי במקרה. זה היה לפני למעלה מ-30 שנים עת נפגשתי כסוכן ביטוח אצל מנהל מחלקת האמנות של חברת שמאות ששאל אותי אם אגיע למכירה הפומבית של "סותביס" שתתקיים הערב. היה לי רגע של מבוכה לומר לו שאינני יודע לבטא היטב את המילה "סותביס" שאותה שמעתי אך לא הרבה יותר מכך והבטחתי לו לבוא בתנאי שיסביר לי את מהלך המכירה. באתי ואכן התרשמתי מאוד מעוצמת השוק, הקהל בכלל וקהל הקונים בפרט וכבר למחרת קניתי את יצירת האמנות הראשונה שלי.
כיוון שהייתי בשנים הראשונות להיותי סוכן ביטוח ("מתחיל") והכסף לא היה מצוי אצלי "כל כך", החלטתי שאקנה אך ורק יצירות שמחירן עד 500 $ ומספר ימים לאחר מכן עדכנתי את החלטתי: ארכוש יצירה גם באם שווה אלפי דולר אך בתנאי שימכרו לי בתשלומים בתקציב של 500 דולר לחודש, וכך היה.
לא היה לי מושג באמנות ולא ביצירות שאותן קניתי ונזקקתי לייעוץ מקצועי אותו ליקטתי ממביני דבר וחלק מהם אף עמדו קצת פחות מההגדרה הזו.
לא היה לי כל רקע באמנות ואת הרכישות ביצעתי כאמור באופן די ספונטני. הרכישה התבצעה אחת אחרי השנייה עד שהגיע לכמות יצירות שנחשבה מהגדולות בארץ, אך לא היה לי כל תכנון או מטרה להגיע לאן שהגעתי, הדבר נוצר תוך כדי התהליך.
התהליך גרם לי לחשיבה והסתכלות שונה לא רק על האמנות, אלא על כל הסובב אותי במהלך חיי. לפתע נוצרה בי רגישות והבנה גדולה יותר לאנשים, לסביבה, לנוף, לחפצים. סוג של רוחניות מרגשת ונפלאה שלמרבית הפתעתי, לא פגעה בפרקטיות, בעסקי או במשפחתי, אולי להיפך, אף סייעה בכל אלו.
במהלך השנים עת התחלתי לעסוק בזה מעבר לתחביב, החלטתי שמי שיהיה בסביבתי, אף אם לא ירכוש אצלי יצירה, אתן לו כל מידע נחוץ על מנת שיוכל לכלכל את צעדיו ולהבין היטב את היצירה ואת היצירה במכלול הרכישה או האוסף (לפי העניין).

איזה קשר אתה מקיים עם מאות האמנים המציגים בגלריה שלך?

גם באוספי וגם ביצירות הגלריה, הקשר הוא עם אמנים, סוחרים, גלריות, אספנים ומוזיאונים בארץ ובחו"ל.
הואיל ורוב סחורי האמנות הגדולים בארץ רוכשים מאיתנו יצירות, הקשר עימם מספק לי מידע רב על הנעשה בענף בכלל והאמנים בפרט ומסייע לי בהתנהלות ובמידע שנאגר לטובת העברתו ללקוחות. ביקורי אצל האמנים הם לעיתים תכופות, כך שאני רואה מה נוצר לאחרונה ומבצע רכישות בהתאם, דבר המעניק ללקוחותי מצב עדכני של האמנות הנוצרת כל הזמן.

כיצד מתבצע תהליך קבלת ההחלטות בכל הקשור לרכישת יצירת אמנות כזו או אחרת?
התהליך מורכב, כי אני אמור לראות בכל זמן נתון מה יוצר האמן, לבחון את איכות היצירה ולשקול אם היה נכונה ביחס לזמן נתון ולעתיד, באשר הלקוחות מושפעים מהרכישות שאני עושה והיצירות שאני מציג.
לאחר תהליך הבחירה , אני מנהל מו"מ עם האמן מתוך מטרה להשיג מחיר אטרקטיבי ככל האפשר, כי מחיר זה ישמש כבסיס למחיר הרכישה של הלקוח. היצירות שייבחרו תהיינה איכותיות באופן אובייקטיבי (ויש לי הכלים לדעת איכויות אלו), עלי לראות שהן מהוות השלמה של יצירות קיימות של אותו אמן מתוך מטרה להציג ללקוח מבחר מירבי, כך שיוכל לקבל החלטה נכונה (כעת ההחלטה תהיה סובייקטיבית).

מדוע החלטת להתמקד אך ורק באמנות הישראלית?
ההחלטה נבעה מרצוני להיות מקצועי בכל תחום שאני עוסק והיא מהווה שורש לפעילותי מאז הייתי בעסקים השונים (אני איש ביטוח במקור ועשיתי מספר עסקים בתחום הנדל"ן). אי אפשר להיות מקצועי כאשר עוסקים במגוון של דברים והתמקדות בנושא אחד או שניים יכולה עדיין לגרום להתמקצעות ולהתמחות.
האמנות הישראלית בת למעלה מ – 100 שנים (נהוג "לספור" את תחילת האמנות הישראלית בעת הקמת המוסד "בצלאל" בשנת 1906).
בתקופה זו נוצרו אלפים רבים של יצירות אצל מאות אמנים איכותיים. אני מאוד "ישראלי" בנשמתי ובהווייתי, ולכן נראה היה לי טבעי להתמחות ולעסוק מהסיבות הללו באמנות ישראלית שהיא כל כך מגוונת ואיכותית.
בין יתר עיסוקי, אני משמש כחבר הנהלת העמותה למען מוזיאון הרצליה.
מוזיאון הרצליה לדעתי הוא המוזיאון החשוב ביותר לאמנות מודרנית ובו נפתחות מדי כמה חודשים מקבץ תערוכות של אמני ישראל ואמנים בינלאומיים.
הביקוש לאמנם הישראליים בעולם הוא רב מאוד ונעשה Traidמגוון בין האמנים הישראליים לבינלאומיים המציגים במוזיאון הרצליה.
גם בביקורי במוזיאונים בחו"ל אני שומע מילים חמות על האמנות ועל האמנים הישראליים.

ספר על הקשר המיוחד שנרקם בינך לבין האמן החשוב נפתלי בזם. ידוע שהפקת עבורו תערוכה מדוברת מאוד במוזיאון ת"א
הקשר שלי עם נפתלי בזם נוצר עם בנו שלמה עת חי נפתלי בשוויץ. שלמה היה מבוטח שלי ובאחת מפגישות הביטוח הראיתי לו את אוסף יצירות בזם שהיו ברשותי והוא התרשם עמוקות מאיכות וממהות האיסוף שלי את יצירות אביו. לימים הציע לי שלמה לנהל את שיווק יצירות אביו וכמובן שקיבלתי ההצעה בהתלהבות.
הכרותי עם נפתלי נוצרה עת ששב משהות של 15 שנים בחו"ל והיה זה מפגש מרתק שהשאיר עלי רושם רב שאותו לא אשכח. לדעתי נפתלי בזם הינו מענקי האמנות הישראלית.
נהגתי להיפגש עם בזם אחת לשבוע-שבועיים ובאחת מפגישותינו הראשונות, הוא הביע בפניי את רצונו בתערוכה גדולה וחשובה.
הכנתי חומר לקראת פגישתי בנושא עם פרופ' מוטי עומר (ז"ל), אשר ניהל באותו מועד את מוזיאון תל-אביב. באותו בוקר קמתי ב-03.00 מתוך מטרה לשנן את החומר ולהגיע מגובש בהצעתי.
פגישתי עם פרופ' עומר התנהלה דקות בודדות עד שאמר לי: "אני מסכים". חשבתי שלא שמעתי והמשכתי להרצות בפניו את משנתי, ואת חשיבות האמן והתערוכה שנקיים ואז הוא אמר לי: "מר בידרמן, אני מסכים!" כנראה שהכינותי כל כך הרבה חומר שלא בטוח שהפנמתי את הסכמתו כבר בשלבים הראשונים של הפרזנטציה. כעת נדרש היה לטפל בתקציבים, באסטרטגיה, בתכנון ובלו"ז וכל זה נעשה ביחד עם שלמה בזם, האוצרת רותי אופק ועוזרתה מטעם מוזיאון תל-אביב – האוצרת אתי הלביץ.
כל הצוות הזה ואני עסקנו משך למעלה משנה בהקמת תערוכה מרשימה שהפתיעה מאוד את הנהלת המוזיאון במספר שיא של המבקרים, דבר שגרם להארכת משך התערוכה מעבר לתכנון המקורי.

את התערוכה ליווה קטלוג שאנחנו (גלריית בידרמן פרייבט ארט קולקשיין) מימנו את הפקתו. זהו קטלוג מרשים ביותר שכלל ב – 234 העמודים שלו את כל היצירות שהשתתפו בתערוכה וכן מאמרים נפלאים של סוזן לנדאו, מנכ"לית ואוצרת ראשית של מוזיאון תל-אביב, רותי אופק הנפלאה כאוצרת התערוכה ובסיומו סיפור נפלא של אשכול נבו "יונת והדג". עד היום (שלוש שנים אחרי התערוכה) אני מקבל מחמאות רבות ואיזכורים על התערוכה ועל ספר התערוכה.

זה לא סוד שאתה חי ונושם אמנות. כיצד אורח החיים הזה בא לידי ביטוי בהווי היום יומי שלך?
יום העבודה שלי ארוך כל שהוא, כך שאין לי בעיה לקלוט את כל המידע ולבצע כל כך הרבה פעולות הקשורות באמנות. סדר היום שלי מתחיל מדי בוקר ב 04.30 עת אני מגיע לגלריה. גמלה בליבי ההחלטה שכל מענה של לקוח, ספק או אוצר, ייענו תוך 24 שעות ואת משימותיי אלו אני ממלא בשעות הבוקר, כך שאני מתפנה במהלך היום לקיום פגישות אפילו שנקבעו "מהרגע להרגע".
בדרך כלל סדר היום שלי מסתיים בשעות אחר-הצהריים המאוחרות עד שעות הערב ולעיתים אף בשעות הלילה וזאת אם לקוח מבקש פגישה בשעות מאוחרות.
יותר ויותר אני נתקל בבקשות של לקוחות לפגישות מאוחרות, כי אז יותר נוח להם כאשר הילדים ישנים, או אנשי עסקים שמבקשים פגישות אישיות לאחר סיום עבודתם, שאז ראשם "נקי" לשיחה ולרכישת אמנות.

אילו סוגי תערוכות אתה מקיים בשנים האחרונות במתחם הגלריה שלך?
בגלריה ובחצר הענקית שלנו, אנו מקיימים תערוכות מאופי שונה.
האחת מתקיימת פעמיים או שלוש פעמים בשנה שבה יש נושא מסויים שבו אנו "דנים". תערוכות אלה מרשימות בעוצמתן והן מתקיימות בחצר הגלריה.
התערוכות האחרונות שקיימנו היו "קיץ באמנות הישראלית" ואחריה "יין ואוכל" באמנות הישראלית". את התערוכות מלווה אוצר שנבחר באופן מדוייק לכל אחת מהתערוכות ואותו אוצר מרצה על נושא התערוכה פעמיים במהלך היום, על מנת שיוכל לשמוע אותו קהל רב ככל האפשר (הקהל מגיע במהלך היום כולו).
תערוכות נוספות קטנות יותר אנו מקיימים בגלריה (בעיקר בחורף שאז אי אפשר לקיימן בחצר) וגם בהן יש שיח גלריה שמקיים אוצר התערוכה.
לעיתים אנו מקיימים הרצאות בנושאי אמנות שונים ללא שמתקיימת תערוכה מסויימת ועל ההרצאה האחרונה קיבלנו מחמאות רבות. זו היתה הרצאה (שהתקיימה גם היא פעמיים באותו יום) ע"י אוצר ומנהל בית האמנים בתל אביב, מר אריה ברקוביץ בנושא "אמנות הפופ כתופעה חברתית אמנותית ויישומה באמנות הישראלית", זו היתה הרצאה מרהיבה שלוותה בסרטונים קצרים ובשקופיות שזכתה כאמור למחמאות רבות.

מיהו קהל היעד של הגלריה, פרט לאספני האמנות הידועים?
הקהל שבא לגלריה מגוון מאוד: חלקו הן קבוצות של אנשים שבאים לראות אמנות כחלק מסיור בארץ (בעיקר תיירים, אך לא רק). חלק אחר הוא אספנים. אספנים אלו מופיעים אחת לכמה שבועות לראות "מה חדש", כי יש לציין שהאופי של האספן שונה מקהל קוני האמנות, כי האספן צריך לראות בכל רגע נתון אם יש יצירה שלא ראה בביקורו הקודם וירצה לרכוש אותה לטובת העשרת אוסף האמנות שלו.
קהל אחר הוא של שוחרי אמנות שבא לעיתים לראות ולעיתים לקנות אמנות.
קהל נוסף הוא לקוחות המבקשים לקנות אמנות כחלק מעיצוב כולל (בית/משרד) וכאן נדרשת מומחיות, דיוק והקשבה ובכך עוזרת מאוד קרן שמתמחה בתחום ועל כך יעידו עשרות המקומות שסייעה בעיצובם.
קהל נוסף הוא יועצי האמנות. אדריכלים ומעצבי פנים שתמיד מוצאים אצלנו פתרונות, באשר המלאי שלנו הוא הגדול והמגוון מסוגו בארץ.
כאשר החלטתי להיות גלריסט, גמלה ההחלטה בליבי שלא אעשה טעויות שעושות גלריות אחרות ואעשה ככל שניתן למקסם את השירות שאני נותן ללקוחותיי.

מהי תפיסת השירות שלך ביחס לנקודה זו?
התפיסה היא של ONE STOP SHOP, דהיינו, הלקוח הוא במרכז התמונה וחייבים לשרת אותו בכל הקשור באמנות (קנייה, מכירה, ייעוץ אמנות, ייעוץ כחלק מאסטרטגיה, ייעוץ ברכישת יצירה בהיבט הכלכלי, בדיקת ושימור יצירות/רסטורציה, התאמת מסגור לציורים ולפסלים, אריזה והובלה מקצועיים של היצירות לכל מקום בארץ ובעולם ועוד).
רוב הגלריות בעולם נמנעות מלהציג מחיר ליצירות וקובעות את המחיר בעת המפגש עם הלקוח. הלקוח חש אי נוחות בעת המפגש, כי יש לו תחושה שהמחיר לא מציאותי ואולי יש לנהל מו"מ ארוך ומתיש על מחיר היצירה ויתכן שאף בסיום אותו מו"מ לא יהיה ברור לו אם שילם את המחיר ההולם, כאשר אין לו את הידע המספיק.
אנחנו החלטנו לתת ללקוח תחושה שהוא נמצא במקום ידידותי ולכן בפינה הימנית העליונה של כל יצירה יש מדבקות "ברקוד" שבה יש מידע על האמן, הטכניקה, התקופה ומחיר היצירה. מידע זה מעניק ללקוח תחושת קרבה והבנת היצירה ובעיקר מידע על המחיר שנקבע מראש.
מכיוון שלכל אמן יש אצלנו מבחר רחב של יצירות, ליד כל עמדת יצירות של כל אמן יש שלטיות עם קורות חיים עיקריים של האמן. מידע זה מעניק ללקוח מידע נוסף וחשוב בשיקוליו אם לרכוש יצירה זו או אחרת.
בנוסף, אנו מציעים לכל לקוח את האפשרות להחליף כל יצירה שקנה אצלנו בכל מועד שירצה ללא תפוגה. כלומר גם יצירה שהלקוח יקנה וירצה היום להחליפה בעוד 10 שנים, יוכל להחליפה ולקבל זכוי כספי מלא כפי ששילם ללא ניכוי כל סכום שהוא!

ולסיכום הראיון, אפרים בידרמן, מהו "האני מאמין שלך"?
מתוך ראייה מקרוב של שוק האמנות במשך 30 השנים האחרונות, הן כאספן והן בעיסוקי במסחר באמנות, אני רואה מגמה שגורמת לי לרוות נחת.
שוק האמנות הישראלי, ברמת המאקרו, מגלה גידול משמעותי של מספר הקונים ומספר היצירות שנמכרות.
אם פעם, אנשים שנהגו לרכוש אמנות היו מוגדרים כ"מבוגרים", ובמצב סוציו אקונומי טוב, יותר ויותר אני מבחין בשינוי מגמתי, דהיינו: יותר צעירים אף מגיל 25, ואף כאלו שרוכשים אמנות בכסף לא גדול, מתקרבים לענף האמנות, אם בשל התרבות, האיכות והקסם שבו, ואם בשל רצונם בהשקעה כספית "בקטנה" או למעלה מזה.
זכור לי מקרה משעשע, אשר מסביר את העניין הזה. כאשר לקוח צעיר כבן 30, אשר נכנס לגלריה מידי פעם ורוכש יצירה וכך בונה לו אוסף אמנות מרשים. באחת מקניותיו האחרונות הוא ביקש שנתאים לו מסגרת וכך עשינו. התקשרנו ל הודיע לו שהיצירה מוכנה ושיגיע לאסוף אותה. למחרת, הוא התקשר והודיע שהוא נמצא בחנייה ושאל אם נוכל להוריד לו את היצירה... שאלתי אותו: מדוע אינך עולה לגלריה?" והוא השיב שבכל פעם הוא מתלהב מחדש ממה שהוא רואה כשהוא מבקר בגלריה והוא חושש שיתפתה לקנות שוב לאחר שרכש יצירה רק לפני שלושה ימים...