אמנות בשבילי היא: זה החיים עצמם!

מהיכן נובעות ההשפעות על האמנות שלי: למזלי הגדול אני מצייר יום-יום לפחות 10 שעות, אני מצוי בתוך היצירה עצמה ולכן ההשפעה האמנותית היא יומיומית כדרך חיים.
המטרה שלי היא להגיע למצב שמנטרלים את החשיבה ומתייחדים עד הסוף עם הבד. ציור בעיניי היא חוויה חושנית. אני לא מוכן לחתום את שמי עד שאני מרוצה לגמרי... אף פעם לא ציירתי תחת לחץ או לפי הנחיה כלשהיא. ההצלחה שלי מגיעה מאנשים המרגישים את אותו הסיפוק שאני עצמי הרגשתי עם סיום הציור.
היצירה שעליה אני עובד בימים אלה: סדרה של תמונות קטנות בגודל 30X40 טבע דומם של פירות
האמן האהוב עלי: רמברנט – מעניק לי השראה רבה.
התחלתי לצייר לראשונה: אמי מספרת עליי שהתחלתי לצייר מהזמן שהיא זוכרת אותי. אולי מגיל כמה חודשים...
היצירה האהובה עלי: אני אוהב את כולן. אני לא חותם על עבודה שאינני שלם איתה. אני גאה ביצירה שלי והאמנות היא כל חיי.
מה מעורר בי השראה בתהליך היצירה: המטרה להפוך את הצופה לשותף ביצירה שלי.
הקשר שלי עם אפרים וגלריית בידרמן פרייבט ארט קולקשן: הכרנו לפני הרבה שנים ואני מעריך אותו על הידע העצום שלו בשדה האמנות וחשוב לי להדגיש שלולא אנשים כמו אפרים, לי ולאמנים רבים אחרים לא היתה היכולת להתקיים, ליצור ולהתקדם ועל כך אני רוחש לו כבוד רב.
מה חושבים הקרובים אלי על יצירתי: לדעתי מאוד מעריכים אותי ואת יצירתי. בנוסף משמח אותי שבתי הקטנה, אלינה גורבן, קיבלה תואר שני בסקול אוף וויזואל ארט בניו-יורק.
אילו יכולתי להיפגש לארוחה עם כל אמן בעולם, הייתי שמח לעשות זאת עם: פרנסיס בייקון – אמן שיצר עד לפני 5 שנים. כשראיתי את עבודותיו לראשונה, נתקפתי בהלם והוא השפיע רבות על יצירתי.
היצירה שלי מחווה לפרעונים : הינה יצירה מתוך סדרה גדולה- "ארכאולוגיה". כשהגעתי לארץ, הלכתי לטייל באתרי חפירות ועתיקות וזה השפיע עלי חזק מאוד. בגלריה של אפרים מוצגות יצירות מסדרה זו.

מיכאל גורבן נולד בשנת 1956 בברית המועצות לשעבר.
בשנת 1976 סיים את לימודיו בבית הספר הגבוה לציור של מולדובה ובשנת 1982 סיים לימודיו באקדמיה לציור בעיר לבוב.
בשנים 1988-1990 קיבל מענקים יחודיים מאגודת האמנים של ברית המועצות.
גורבן סיים את לימודיו בגיל 30, עם רקורד של עבודה צמודה עם מיטב האמנים הרוסיים, תוך כדי שימוש בעשרות טכניקות הציור. אזי קיבל את הזכות להציג את עבודותיו בתערוכה בינלאומית במוזיאון ההרמיטאז' בלנינגרד לצד אמנים כגון, סלבדור דאלי, קנדינסקי, שגאל ואחרים. ציור נוסף של גורבן נתלה ב"הרמיטאג", אחד המוזיאונים הגדולים והיוקרתיים ביותר בעולם למשך יותר משנה.
באלבום הלאומי לתולדות האמנות הרוסית, מופיע גורבן באופן בולט כאחד האמנים הצעירים והמשפיעים של המאה ה-20 בין השנים 1960 ל-1980 יחד עם שלושה מציוריו.
בשנת 1990 עלה גורבן לישראל. הוא החליט להשאיר הכל מאחור – את התערוכות, ההכרה, הסטודיו המרווח במוסקבה, בית הקיץ על חוף הים השחור – ולעשות את המעבר לישראל.
הציור הדומם שלו חי כל כך לעין ולא רק בזכות הטכניקה הריאליסטית המעולה שלו, אלא בזכות הנפש הרואה את מקור החיים בכל חפץ ונושא, כאילו נשמתו של הדומם נגלת לעיני הצייר.
ציורים של מיכאל גורבן מוצגים כיום בגלריות ובמוזיאונים בכל רחבי ברית המועצות, כמו גם אוספים פרטיים בארצות הברית, קנדה, אנגליה, יפן, בלגיה, צרפת, גרמניה, אוסטרליה וישראל.
שמו חזר לכותרות, ולא רק כאמן רוסי מוביל, גם כאמן מן המעלה הראשונה בישראל, כך גם זכה בשנת 2009 בפרס פיכמן לאמנות.

ליצירותיו המוצגות בגלריית בידרמן פרייבט ארט קולקשן לחץ כאן