עלון מספר 7

אוגוסט 2015



 

 שלום,

חגי חודש תשרי בפתח ואנו מביטים קדימה לשנת תשע"ו שתבוא עלינו לטובה.
בגלריה קורים דברים חדשים ומשמחים.
קיבלנו מחמאות רבות על הארוע הקודם ובימים אלה אנו נערכים לאירוע פתיחת השנה שלנו שיתקיים בימים הראשונים של ספטמבר.

כולי תקווה שהשנה שנמצאת בפתחנו תביא עמה שקט ושלווה ותאפשר לכל אחת ואחד מאיתנו להתפנות לתחביבים ולעסוק ולהתנסות בדברים חדשים.                            

                                     


פינת אמן: מנשה קדישמן

בעלון זה ניתן הכבוד לאמן מנשה קדישמן שנפטר במאי האחרון

את מנשה קדישמן הכרתי במשך 30 שנים, תחילה בהיותי אספן, אחר כך כסוכן הביטוח המשפחתי שלו וכסוחר אמנות.

מנשה, או מנשקה כפי שקראו לו ידידיו,היה איש מרתק, עם אישיות כובשת. אפשר היה לשוחח עימו בכל נושא החל מסיפרות,שירה ועד כדורגל- בכולם הוכיח בקיאות רבה ועמוקה.

מנשקה אהב אנשים, בכל ביקור בסטודיו ניתן היה למצוא לידו ידידים וקרובים אם שר או חבר כנסת, קצין בכיר בצבא או במשטרה, אוצרי אמנות, מבקרים מהארץ ומהעולם, גלריסטים ואנשים שביקשו את עזרתו.

מנשקה לא "ויתר" לאף אחד. עם כל אחד דיבר, הביע את דעתו וחלק מהם שלח לעזור לנזקקים ולעשות מצוות שזה היה חלק דומיננטי בחייו, היה חשוב לו לעזור ואף אחד מהמבקשים לא יצא בידיים ריקות, אם שנתן אוכל, פתק למסעדה שיתנו לנזקק, ציור לתת מתנה לרופא על מנת שהנזקק יקבל שירות טוב או "סתם כך" ציור במתנה על מנת שישמח את הנזקק ואת בני משפחתו.

היטיב לומר כבוד נשיא המדינה לשעבר מר שמעון פרס בהספד על קדישמן שיצירותיו הן נכס צאן ברזל, כמה נכון, כמה סימבולי הצאן והברזל שבשניהם הראה את בקיאותו והביא בכך בשורה לעולם האמנות הישראלי והבינלאומי.

קדישמן נולד ב- 1932 בתל אביב ונחשב לאחד היוצרים החשובים באמנות הישראלית, בתחום הפיסול והציור.
הוא זכה להצלחה רבה בעולם וקיבל פרסים רבים והוקרה לאומית ובינלאומית.
קדישמן הקדיש חלק ניכר מזמנו לציור וסימן ההיכר הבולט שלו הנם דיוקנאות הכבשים שיצר.
לצד דיוק
נאות הכבשים שצייר, עסק במוטיבים נוספים:

מוטיב ציורי הכבשים- החלו בסוף שנות ה- 70 ובהן התייחס לצמצום הפער בטבע וצמצום הפער שבין הטבע לאמנות.

מוטיב האייל- היבט קדמון של האייל עוד מתקופת המקרא.

מוטיב לידה- ציורי פסלי הלידה החלו בשמות ה- 90. קדישמן התייחס ללידה כרגע של תחילת חיים.

מוטיב הראשים "שלכת" – מוות ומיד לאחריו החיים, ההתחדשות, פריחה – מעין ריאליזם ואופטימיזם כאחד (קיימת יצירה מונומנטלית בנושא במוזיאון היהודי בברלין).

בסוף שנות ה- 50 יצא ללונדון, חי ופעל שם לצידו של האמן הפסל אנתוני קארו וקנה לעצמו שם ומוניטין בינלאומי.

בשנת 1968 ייצג את ישראל בדוקומנטה בקאסל, גרמניה, ובשנת 1978 הציג בבביאנאלה של ונציה 18 כבשים שעל גבן צבע כחול תחת השם "פרויקט הכבשים: הטבע כאמנות והאמנות כטבע". מיצג זה שוחזר על ידו במוזיאון תל אביב לאמנות בתערוכה של יצירותיו שנפתחה בדצמבר 2005 ונקראה "צייר לי כבשה".

בפסליו נהג קדישמן להשתמש בברזל ובברונזה כדי ליצור אמנות מבוייתת וסביבתית. בתחילתה, בשנות ה-60 נהג לפסל בסגנון מופשט על ידי שימוש בצורות גאומטריות חדות, ובהמשך פיסל גם פסלים פחות מופשטים, ביניהם "עקידת יצחק" פסל חוץ עשוי פלדת קורטן שנמצא ברחבת  מוזיאון תל אביב ובנין בית המשפט ואת פסל  "התרוממות", העשוי פלדה וגובהו 15 מטר הנמצא בסמוך לבית תיאטרון הבימה בתל אביב, והוא סימן היכר בולט של סביבתו.

מתוך כתבה שפורסמה בגלובס 11/5/15, חגית פלג- רותם

   מבחר חלקי מיצירותיו של מנשה קדישמן הקיימות בגלריה:

מה חדש בגלריה?

מונח והקשרו:שנות הארבעים

"אמנות כנענית“ הוא שם שהוצמד לקבוצת אמנים צעירים שפעלה בארץ בשנות הארבעים של המאה ה -20 , ביניהם יצחק דנציגר, אברהם מלניקוב, משה קסטל ואחרים, ונכללו בה גם סופרים ומשוררים. בראש הקבוצה עמד המשורר יונתן רטוש, שהיה מעורב בחיים הפוליטיים בארץ. רוב האמנים שהשתייכו לזרם "הכנעני" הסתייגו מהשם בשל המובן הצר של המילה. 
"הכנענים" ניסו ליצור יחודיות ומקוריות של האמנות הישראלית, תוך שהם יוצאים נגד סגנון האמנות ששלט בארץ, כי לדעתם, היו בו צירופים של השפעות סגנוניות אירופאיות שאין להן קשר לתפיסה שלהם.

הכנעניות באה לידי ביטוי במגע ישיר עם הארץ , עם האדמה, עם אתרים ארכיאולוגיים, עם הנוף וגם בשימוש בכל סוגי האבנים הקשורות לעבר הכנעני, כמו אבן נבטית אדומה עתיקה ואבן בזלת שחורה קדומה. הסגנון הכנעני מתאפיין בנושאים השאובים מהעבר הקדום של אזור הים התיכון, בעיקר מפיסול מצרי, אשורי ובבלי קדומים בצורות פשוטות של דגמים ועיטורים ובשימוש בגווני צבע אדמה. האבן היוותה נקודת מפגש בין הפיסול, הציור, המוזאיקה, הקרמיקה והאדריכלות.

קבוצת האמנים הכנעניים התפרקה בסוף שנות הארבעים, ורוב חבריה הצטרפו לקבוצת ”אופקים חדשים“, שקמה בסוף שנות הארבעים.

פינת כתבות

אמנות כאפיק השקעה

אם אתם מעוניינים בהשקעה המניבה תשואה מצוינת, כדאי שתקראו את הנתונים הבאים!מכירות האמנות בשנת 2014 עלו ב-26% מאלו של שנת 2013 ובסה"כ הנתונים המצטברים של העשור האחרון מעידים על עלייה של 300% במכירת האמנות (חגית פלג רותם, גלובס 3.3.15)

עפ"י נתוני אתר www.artprice.com שבדק נתוני מכירות של אמנים ישראלים משנת 2004 ועד שנת 2012, נמצאו בנוסף גם הממצאים הבאים:

יצירותיו של ראובן רובין נשאו תשואה של 67%, יצירותיה של לאה ניקל נשאו תשואה של 105% ואלו של יוסל ברגנר – 118%.

אין ספק שהשקעה באמנות ישראלית הינה השקעה חכמה ומניבה המובילה לתשואה מצוינת.

   כתבה מתוך גלובס/ חגית פלג רותם 30.6.2015

מכירת האמנות הישראלית והבינלאומית בבית המכירות תירוש ב-6/2015 הסתכמה בכ- 2 מיליון דולר. סכום המכירה אינו נחשב גבוה במיוחד, אך בעלי בית המכירות דב חזן, מרוצה מהתוצאה: "לא היו במכירה זו פריטים לשבירת שיאים, אבל היה אולם מכירות מלא באופן לא רגיל וראינו פנים חדשות בקהל הקונים. זה ראוי לציון אחרי שבשנה וחצי האחרונות עבר חלק ניכר מנפח הפעילות למכירות אונליין".

  •       מה הביא את הקהל לאולם? "המצב הכלכלי – מצד אחד מי שיש לו, מעוניין לקנות והשוק הפיננסי המתנדנד הפך בעשור האחרון את האמנות לאפיק השקעה יותר ידוע. אנשים מעוניינים לפזר השקעות, הריבית בשוק הינה אפסית, ההשקעה באמנות מוכיחה את עצמה כרווחית לאורך השנים", ואני רואה המון   רוכשים חדשים מזדמנים שמעוניינים באמנות לבית ורוכשים אחרים כמשקיעים פיננסיים.

בתוצאות המכירה כיכבו כרגיל, ה"אולד מאסטרס" הישראליים מרדכי ארדון וראובן רובין "הם המדד למצב השוק", אומר חזן. יצירתו של ארדון מ- 1976 Paysage נמכרה ב- 80 אלף דולר לעומת הערכה מוקדמת של 40-60 אלף דולר. ציורו של רובין "נטילת ידייים" הוערך ב- 70 – 90 ונמכר ב- 104 אלף דולר. יצירתו של משה קסטל הוערכה ב-20-30 ונמכרה ב- 92 אלף דולר.

פסל "התרוממות" של קדישמן מאלומיניום כסוף, שהוערך ב- 6,300 דולר נמכר בכפול ממחיר ההערכה המוקדמת. פסלו של יחיאל שמי "ציפור" נמכר ב- 11 אלף דולר לעומת 8000 הערכה. היצירות בחלק זה נמכרו בעמלה מופחתת – 10 אחוז במקום 15 אחוז כרגיל.

  •       למה הערכה ליצירת קסטל נמוכה בפער כזה? 
    "הייתה בשנים האחרונות ירידה במחירי עבודותיו של קסטל, והערכה מבוססת על השוק. מאשימים אותנו תדיר בהערכות חסר, אך אני מאמין שההערכה הנמוכה נותנת טווח פעולה לשחקנים בשוק, והיא כמובן מפתה יותר מתעניינים.

מונה ליזה – סיפורה המרתק של "הגברת הראשונה" של עולם האמנות

התמונה המפורסמת בעולם של המונה ליזה, היא דיוקנה של ליזה די נולדו ג'רארדיני, אשתו של פרנצ'סקו די זאנובי דל ג'וקונדו -סוחר בדים מפירנצה, אשר צוירה על ידי לאונרדו דה וינצ'י (1452-1519). נראה כי ג'וקונדו הזמין את היצירה בתחילת המאה ה-16, כאשר שהה ליאונרדו בפירנצה. לאונרדו עבד על היצירה במשך שנים, אולם מעולם לא מסר אותה למזמין.

בשנים האחרונות לחייו, חי לאונרדו בצרפת בחסותו של מלך צרפת פרנסואה הראשון שרכש את היצירה לאחר מותו של לאונרדו וצירף אותה לאוסף הלאומי הצרפתי המוצג במוזיאון הלובר.

במהלך השנים, הפכה היצירה לאחד המוצגים המרכזיים במוזיאון ולמוקד משיכה עצום.

באוגוסט 1911 ניצל נגר איטלקי בשם וינצ'נזו פרוג'ה, שעבד בלובר את האבטחה הדלה על היצירה, שלף אותה ממסגרתה ויצא מהמוזיאון כאשר היצירה המפורסמת מתחת למעילו.

מנהל הלובר פוטר ואנשי האבטחה נענשו קשות. הדיווחים בתקשורת בצרפת ובכל העולם העצימו את הפרשה עוד יותר.

בתחילה, החביא אותה פרוג'ה מתחת למיטתו בארגז עץ ולאחר מכן, הצליח להבריח את היצירה לאיטליה, שם הוצגה זמן קצר במוזיאון האופיצי בפירנצה. במקביל, יצר פרוג'ה קשר עם סוחר עתיקות מפירנצה וניסה למכור לו את התמונה תמורת חצי מליון לירטות (לצורך כיסוי הוצאות) ואז נתפס. משפטו היה מתוקשר מאד באיטליה וגם ברחבי העולם והוא זכה לאהדה רבה מצד הקהל באיטליה, כמי שרצה להשיב את הציור ל"מולדתו". בסופו של דבר נגזר על פרוג'ה עונש קל של שנת מאסר אחת. העונש הקל הוסבר בדעת הקהל האוהדת ל"גנב הפטריוטי".

בתחילת חודש ספטמבר 2014, פורסם כי ממשלת צרפת שוקלת למכור את היצירה שמחירה העכשווי מוערך בכ1.9 מיליארד יורו וזאת על מנת לסייע בכיסוי חלקי של חובות המדינה. ימכרו או לא ימכרו? אי אפשר לדעת. ייתכן מאד שזו כותרת ריקה בלבד. אבל עובדה זו לא מפחיתה מהסיפור המרתק של "הגברת הראשונה" של האמנות.

המונה ליזה

לוארנש או לא לוארנש - זו השאלה

כתבת המשך בנושא רסטורציה.

הוארניש (VARNISH) - סוג של ציפוי (לכה) שנועד להגן על ציורי שמן וציורים בטכניקות נוספות.

כמעט אף אחד לא יעלה בדעתו לתלות בביתו אקוורל שאינו שוכן לבטח מאחורי זכוכית,אבל כשמדובר בציורי שמן, משום מה רבים מסתייגים או מתעלמים מהחובה להגן עליהם.

הציירת האמריקנית הידועה ג'ורג'יה או'קיף (Georgia O'Keeffe), נאלצה לפנות למוזאונים המחזיקים בתמונות השמן שלה – אלה יצירות  שמרקמן הקטיפתי המט שנוצר על ידי שימוש בצבעים יבשים מאוד עם מעט מאוד שמן המקשר בין הפיגמנטים, ללא וארניש - ולהורות להם לצפות אותן בווארניש, שכן, הן פשוט החלו להתפורר.

מאידך, על הוארניש לא חל הפתגם "כל המרבה הרי זה משובח".
שכבת המגן אמורה להיות אחידה ודקה, שאם לא כן, יווצר מתח על פני הציור וקצב ההיסדקות הטבעי של שכבות הצבע והוארניש אף יואץ.

את הוארניש יש לחדש מדי תקופה. הדעה המקובלת היא, שלאחר עשור עד שלושה, מומלץ שהציור יגיע לידיו האמונות של הרפא (משמר/רסטורטור),אשר יסיר בזהירות רבה את השכבה הישנה שבינתיים ספגה את החומרים המזהמים, התקהתה, הצהיבה ונסדקה, ויצפה את הציור בשכבת מגן חדשה.

פרק הזמן בין טיפול משמר אחד לשני משתנה כל כך, בגלל שגורמים רבים משפיעים על קצב הבליה, כמו למשל רמת זיהום האוויר, רמת קרינת האולטרה סגולה, לחות יחסית  ועוד.

האתיקה המקובלת של שימור (conservation) ושיקום   (restoration) היא, להביא את היצירה כמה שיותר קרוב למצבה המקורי, כלומר, בעת שנוצרה על ידי האמן.

נקודה זאת חשובה מאוד, כי זה בדיוק מה שניקוי מקצועי וציפוי נכון עושים.  בדרך כלל, כאשר האמן מסיים את יצירתו, הצבעים "שבעים" עסיסיים ונקיים, אך עם השנים הרבות הצבעים מתעמעמים, מקבלים אובך, מצהיבים, ומתכהים מאוד. ניקוי זהיר וציפוי נאות, מחזירים את גלגלי הזמן אחורה וכמובן מאטים מאוד את קצב הבליה.

המועד הנכון לציפוי ראשוני של תמונת שמן: כחצי שנה עד שנה מרגע סיום היצירה ( לפי עובי ומספר שכבות הצבע). בדיקה נוספת לקביעת המועד הנכון הינה על ידי הרחה, ברגע שהריח האופייני לשמן פשטן נחלש מאוד, זה הזמן לוארנש!

 

© כל הזכויות שמורות לקארו אמנויות, שימור ושיקום אמנות.

אירועים:

לפני כחודשיים פתחנו את עונת הקיץ בהפנינג שמח במיוחד בחצר הגלריה. במרכז התערוכה "קיץ באמנות הישראלית" הוצגו יצירות נבחרות המאפיינות את הנושא,
וכן, מקבץ יצירות מוקדמות ונדירות של האמן מנשה קדישמן שנפטר לאחרונה.

תמונות מן התערוכה:

תערוכה עתידית:

בתאריכים 3,4,5/9 נקיים הפנינג בנושא יין ואוכל. באירוע יוצגו יצירות ריאליסטיות של מיכאל ודימה גורבן, נטשה בריליאנטובה, יעקב כרמלי ועוד.
בשבת נקיים רב שיח בין האוצר דורון פולק לאמנים מיכאל גורבן ויעקב כרמלי.
הזמנה לאירוע תשלח בהמשך...

ולסיום קצת הומור......

עד כאן להפעם, להתראות בעלון הבא.......

בקרו אותנו באתר הבית: www.biderman.co.il

לעמוד הפייסבוק שלנו:לחצו כאן

כתבו לנו: gallery@biderman.co.il

כתובתנו הזורע 59 כפר שמריהו  טל 09.9706508 פקס 09.9706510