צייר. נולד באודיסה, רוסיה, 1908. עלה לארץ ב-1921. צייר אצל אורלנד. צייר באקדמיה קולארוסי גרנד שומייר. ייסד את קבוצת ''מסד'', והיה ממקימיי ''אופקים חדשים''. נפטר ב-1989.
בקונסנזוס הסוציו-תרבותי של קהילת האמנות הישראלית נתפסו יחזקאל שטרייכן ואביגדור סטמצקי במשותף. ככל שמוסכמה זו איננה הוגנת, שהרי כל אחד מהם פיתח במשך הקריירה שלו איכויות ציוריות נבדלות, ייחודיות ונדירות, יש בכל זאת הגיון בהדגשת המשותף שביניהם. שניהם תלמידי "בצלאל" בשנות העשרים (מאותו מחזור). שניהם סיגלו לעצמם בשנות השלושים את האיכויות המיוחדות של הציור הצרפתי, כפי שסוננו על ידי ציירי אסכולת פאריס היהודים ושאומצו בעקבותיהם של אלה על ידי אמנים ישראלים רבים. שניהם יצרו בשנות הארבעים בהשפעת מה שנראה אז בעיניהם כ"מודרני": יצירותיהם של פיקאסו ובראק מן התקופה הקוביסטית המאוחרת.
שטרייכמן וסטמצקי היו המורים המובילים בסטודיו לאמנות שפתחו בשלהי שנות הארבעים בתל-אביב. בקבוצת "אופקים חדשים", שבין מייסדיה נמנו, ניסחו ה"מופשט הלירי", אשר נשען תמיד אצל שלושתם על חוויות מציאות. היותם מורים מובילים ב"מכון אבני" בתל-אביב הפכה אותם לאד הגורמים החשובים ביותר להפיכתו של זרם זה לדומיננטי בציור הישראלי של שנות החמישים המאוחרות ושנות השישים. למרות שהציור המופשט שלהם נמנה עם הדוגמאות המובהקות ביותר של ציור משובח בישראל, בחרנו להראות דווקא יצירות שלהם מפני התקופה המופשטת ואחריה, כש"חזרו" לציור הפיגורטיבי יחסית, המזוהה יותר עם תיאור מציאות מסוימת. ביקשנו בכך "להוכיח" את קיומו של אינסטינקט פיגורטיבי שחלחל במשך כל השנים מתחת לפני השטח של יצירת ציירי ה"מופשט הלירי" בארץ. אינסטינקט זה בולט דווקא ברישומים בצבעי-מים. דבר זה אופייני לאמנים הישראלים שראו ברישום את הפן המייצג את המציאות וביצור את פן ההפשטה.