רפי לביא נולד בשנת 1937 ונפטר במאי 2007.

שימש כמורה במדרשה לאמנות ברמת השרון, לימים "בית ברל" והיה אחראי, מורה ואב רוחני לדורות של אמנים צעירים. ביניהם יאיר גרבוז, דגנית ברסט, מיכל נאמן, תמר גטר ועוד.

הוא יסד את אסכולת "דלות החומר" בה נתן את ביטויו העצמי של הקו כתנועה, כריתמוס, כחומר וכצבע. את השראתו קיבל מאריה ארוך ומאביבה אורי.

בסוף שנות ה-50 תיאר דמויות בנוסח ציורי ילדים, הן מן הגראפיטי והן מן הקומיקס.

בשנות ה-60 עבר למופשטעסק בהדבקות של נייר ועיתון (קולאז'), תוך שימוש מוגבר בכתובות ופזל מעט לאמנות הפופ בהשפעת האמן ראושנברג.

הוא מציג אסטתיקה חדשה בצרוף אלמנטים שלכאורה לא מתחברים, קומפוזיציות לא מקובלות, מחיקות, משתמש במצע של דיקט מלט וצבע אקריליק במקום בד וצבע שמן.

התבוננות ביצירותיו היא מלאכת פיענוח שמחייבת שימוש בידע ובמאגר עשיר של אסוציאציות מורכבות.

בשנת 1965 הקים את קבוצת 10+ וזאת כהתארגנות מחאתית נגד מוזיאון תל אביב שלא רצה להציג אמנים צעירים. הקבוצה עסקה בשאלות של אמנות לאומית לעומת בינלאומית, בין אמנות מופשטת מול אמנות צורנית ובעלת תוכן.

בשנת 2002 נערכה לו תערוכה רטרוספקטיבית במוזיאון ישראל כאשר לפני ואחרי תערוכה זו הציג בעשרות תערוכות יחיד וקבוצתיות.
בשנת 2007 הוצגו יצירותיו בביאנלה של ונציה כנציגה של ישראל וזו היתה הפעם הראשונה שישראל הציגה בתערוכה יצירות אמן שנפטר.

יצירותיו נמצאות במוזיאונים ובאוספים רבים וחשובים.

רפי לביא אמנות ישראלית למכירה