יחיאל קריזה נולד בטורק, פולין, בשנת 1909 כבן למשפחה מסורתית, למד בחדר מתוקן של תנועת "המזרחי". בשנת 1922 עלה אביו לארץ ישראל והקים בית מלאכה לאריגה בירושלים. בשנת 1924 הצטרפה אליו שאר המשפחה. קריזה החל לצייר בשנת 1932 אז למד ציור בסטודיו של יוסף זריצקי בתל אביב, היה פעיל מאוד בקרב האמנים המודרניים בארץ ישראל. בין השנים 1950-1944 שימש כמזכיר אגודת הציירים והפסלים. בשנת 1952 ביקר בשנית בפריז ובשנת 1958 שהה כמה חודשים בניו יורק. במהלך שנות החמישים זוהה קריזה עם קבוצת אמני "אופקים חדשים" בהשפעתם עבר לצייר בסגנון מופשט. 1963-1960 המכון לאמנות ע"ש אבני, תל אביב-יפו.
מבין יצירותיו של קריזה, המוקדמות, מתוארכות למחצית השנייה של שנות השלושים. יצירות אלו שנוצרו בצבעי מים, מציגות תיאורי נוף. בין השנים 1952-1947 הירבה לצייר בגואש, עבודות אלו מאופיינות באקספרסיה ובנטייה להפשטה. לאחר תקופה זו, הרבה קריזה לצייר מראות נוף בדרגות הולכות וגוברות של הפשטה. בשנת 1962, החל בסדרה של ציורים מופשטים בהם שולט הגוון הלבן. בשנת 1968 נפטר לאחר מאבק ארוך במחלת הסרטן.
השתתף בעשרות תערוכות רבות וחשובות.
פרסים:
1947 פרס דיזינגוף
1961 פרס מועדון מילוא לאמנות
יצירותיו נמצאות באוספים רבים וחשובים בארץ ובעולם.