מיכל נולדה בקבוצת כנרת בשנת 1951, בתם של המורה לאה והמורה וההיסטוריון פרופ' שלמה נאמן. לאחר שסיימה את בית הספר היסודי, עברה המשפחה להתגורר בלוד ובתקופה זו החלה להתמקצע בתחום הציור ולמדה אמנות אצל ג'ורג' שמש.

לאחר התיכון המשיכה את לימודיה במדרשה למורים לאמנות בתל אביב (כיום בית ברל), בין השאר אצל האמן רפי לביא ובמקביל המשיכה ללימודים אקדמיים בתולדות האמנות ובספרות כללית באוניברסיטת תל אביב.

ב-1974 זכתה עבודתה המקורית לתהודה רבה כשהציבה בחוף ימה של תל אביב שני שלטים ובהם הכיתוב "העיניים של המדינה" – ציטוט מדברי חייל שהשתתף בכיבוש החרמון במלחמת יום הכיפורים, אשר הסביר בריאיון טלוויזיה את חשיבות המוצב בפסגת ההר. "רציתי להדהד את המשפט  הזה, ולתת לו להדהד על שפת הים, שזה הגבול המערבי שלנו", היא אומרת.

בשנים האלה פיתחה נאמן את השפה הציורית-חזותית הייחודית שלה, הכוללת משחק עם טקסטים, רבים מהם מקראיים (למשל "ארץ אוכלת יושביה"). "יש מלחמה עתיקה בין הטקסט לדימוי הוויזואלי", היא אומרת. "אני לוקחת בעבודות האלה משפטים מוכרים מהתרבות, ונותנת להם להופיע שוב בהקשר שאני מייצרת".

לאחר השתלמות בניו יורק שבה נאמן לישראל ב-1980. כעבור שנתיים נבחרה לייצג את ישראל בביאנלה היוקרתית בוונציה עם תמי גטר. ב-1983 הוצגו עבודותיה בתערוכת יחיד ראשונה במוזיאון תל אביב.

בהמשך פיתחה את גוף העבודות בטכניקה המבוססת על יצירת "גריד" מסרט הדבקה. ייצוג של גוף העבודות הזה הוצג ב-1999 בתערוכת יחיד נוספת במוזיאון תל אביב.

נוסף על פעילות אמנותית ענפה, נאמן מלמדת זה שנים רבות במדרשה לאמנות, וכן לימדה בשנים האחרונות ב"בצלאל" ובאוניברסיטת תל אביב.

היא הציגה בתערוכות רבות בארץ ובעולם וזכתה בפרסים רבים.

 

יצירותיה נמצאות באוספים רבים וחשובים בארץ ובעולם.