נולד בשנת 1973 בתל-אביב, חי ויוצר כיום בלונדון.
רובין גדל בסביבה רווית תרבות ואמנות, הוא נכדו של הצייר הישראלי ראובן רובין, ואביו שימש כדיפלומט ואוצר אמנות.
לימודים:
1999 – סיים לימודי תואר ראשון בבית הספר לאמנות חזותית בניו יורק.
2002 - סיים לימודי תואר שני בבית הספר סלייד לאמנות של הקולג' האוניברסיטאי של לונדון.
רובין עוסק בנושאים כגון ילדות, משפחה, ציור מופשט ודיוקנאות.
בתחילת הדרך הציג רובין פורטרטים עצמיים ריאליסטיים, שתוארו ב”טיימס” הלונדוני כפורטרטים בסגנון לוסיאן פרויד. מאז 2006 הוא מצייר את הדמויות שלו ללא פנים. תווי הפנים מטושטשים או מחוקים ונדמה כי על פני האנשים המצוירים מולבשת מסיכה אטומה. בחירה זו מעוררת אצל הצופה תחושה של אי-נחת, מציפה את השאלה מדוע. האין-פנים מכחידים את האפשרות לשייך את הדמות המצוירת לאדם ספציפי, מוחקים את עצם קיומה של זהות? מחווה זו פוגמת בריאליסטיות המהפנטת של הציור ויוצרת מתיחות מטרידה, אולם למרות זאת עדין מעוררות בנו הדמויות רגשות מוכרים ואולי מדגישים את היכולת שלנו להזדהות עם אנשים באופן כללי, גם אם איננו מכירים אותם.
נושא בולט נוסף הבולט ביצירתו של רובין הוא צעצועים, אותם החל לשלב בציוריו בהשפעת אוסף הצעצועים של אמו ובהשפעת יצירותיו של האמן יוסל ברגנר, אליו היה מקורב. הוא ביקר רבות בסטודיו שלו בעת שכתב ואייר ספר בשם "A toy story", שבנה מסגרת סיפורית לסדרת ציורי הצעצועים שיצר.
ציוריו של רובין הם גם אודות יופי וגם יופי בהתגלמותו. לצד יופי שמוכר לנו מהחיים, כמו יופיה הזוהר של דוגמנית על שער מגזין, או יופיים החמקמק של קווצת שיער וצורת נפילתו של בד הבגד, אנו מתפעלים מהציור ומיכולתו החד-פעמית של רובין כצייר. ממשיחת המכחול הבוטחת הקלילה, מהטקסטורה והמרקם העדינים, ומהסיפוק של ציור ריאליסיטי.
הוא נחשב לצייר מודרני חשוב, בדרגה הגבוהה של אמני הדור החדש בעולם.
הציג בתערוכות יחיד וקבוצתיות רבות בארץ ובעולם ויצירותיו נמצאות באוספים רבים וחשובים בארץ ובעולם.