מרדכי אריאלי (מורזינסקי) נולד ב-1909 בעיר סובאלקי שבפולין. משפחתו הייתה מסורתית, ואביו היה צייר. בתחילה למד בחדר ובבית ספר עממי רוסי. בבית ספר תיכון עברי למד שבע כיתות, עד שפגש את בוריס שץ, שהמליץ לו לנסוע לארץ ישראל ללמוד ב"בצלאל".
בשנת 1926 עלה לארץ והחל בלימודי אמנות ב"בצלאל" עד סגירת בית הספר בשנת 1928. במהלך לימודיו בבצלאל נחשב לאחד "המורדים" בשל נטיותו לציור מודרני. בשנת 1931 נסע אריאלי לפריז, שם שהה עד שנת 1934. במהלך שנים אלו למד ב"גראנד שומייר" וב"אקול סופרייר דה דסין". בשנת 1937 הצטרף אל אגודת הציירים והפסלים, ובשנת 1949 הצטרף אל קבוצת "אופקים חדשים". הוא שימש במזכיר הקבוצה בין השנים 1953 ל-1957 והציג בכל תערוכות הקבוצה בארץ ובעולם.
סגנונו של אריאלי בסוף שנות ה-20 היה נאיבי -ריאליסטי, דבר אשר ניכר ביצירות הפורטרטים והטבע הדומם שלו. במהלך שנות ה-30 וה-40 הוא הושפע מאווירת הארץ ושילב ביצירותיו דמויות מזרחיות ואת נופי הארץ.
בתחילת שנות החמישים החלה להופיע אצל אריאלי השפעה של הסגנון הקוביסטי, והוא שילב ביצירותיו צורות גאומטריות חדות. באמצע שנות השישים ובשנות השבעים, אריאלי התבסס על הסגנון הקונסטרוקטיבי המופשט, בו הוא יצר בניין ארכיטקטוני מוצק המבוסס על כתמי צבע בהירים היוצרים ביניהם איזון עדין, כאשר לעיתים ניתן לראות בתוכם דמות אדם או חפץ מהם נבע הציור.
חלק גדול מציוריו של אריאלי נעשו בגואש על נייר, משיכות המכחול שלו קלות וספונטניות. לעומת ציורי הגואש, ציורי השמן של אריאלי נעשו על בדים בינוניים בגודלם, והציורים מתוכננים ומרוסנים מאד ביחס לציורי הגואש. בציורי השמן שלו נראות שכבות הצבע הדקות המונחות ברגישות ודיוק.
אריאלי הלך לעולמו בשנת 1993.
אריאלי הציג בתערוכות רבות ברחבי העולם. ואף זכה פעמיים בפרס דיזינגוף היוקרתי.
יצירותיו נמצאות באוספים ובמוזיאונים רבים בארץ ובעולם.