לוצ'אנסקי נולד בעיר ויניצה שבאוקראינה בשנת 1876. בהיותו בן עשרים החל ללמוד פיסול בבית הספר לאמנות באודיסה. עם סיום לימודיו גויס לצבא הרוסי.
הנושא העיקרי ביצירתו של לוצ'אנסקי היה האדם. הוא הרבה לפסל דמויות של בני אדם על פי המסורת הקלאסית תוך חדירה אל סוד אידאל היופי היווני רומאי, ומבחינה זו היה לו ייחוד בין האמנים היהודיים של זמנו. הדיוקנאות שלו ממזגים את התכונות הגופניות והנפשיות של המודל; בדמויות הנשים שלו יש מידה מסוימת של תעלומה ודומה שהן נמצאות על הגבול שבן המינים. הוא מבקש לשלב את התוכן והצורה, לבטא את הממד הנפשי בערכים פלסטיים. כל אלה מקנים חמימות אנושית ליצירותיו.
יצירותיו מוצגות במוזיאונים ובאוספים חשובים בארץ ובעולם.