נולד בארגנטינה ב- 1931. עלה ארץ ב- 1939.
אחד הציירים הבולטים בדור העולה של אמני ישראל ומקומו ניכר מאז תערוכתו הראשונה בגלריה כץ בתל אביב בשנת 1956, עת הפתיע את קהל שוחרי האמנות בישראל ב"קו" המיוחד שקבע לעצמו, הנובע מעולם דמיונותיו האישי, שהתבסס בעיקרו סביב נושא ראשי אחד: "אורות הכרך" על גווניהם, רקמות צבעיהם וקצבם המיוחד.
מודזלביץ היה אוטודידאקט, אך רגישותו והאינטלגנציה הפנימית המציינות את אופיו, דחפוהו לעיצוב עולמו האומנותי באמצעים לא שיגרתיים שחרגו לעיתים מהזרמים המקובלים בתנועה האמנותית בימים ההם.
למודזלביץ לא היו מעברים מסגנון אחד למשנהו. הוא יצר בצורה הקרובה לנפשו, כשהוא יודע היטב את אשר לפניו. הורגש כי הוא מבטא בדרכו את האקלים שלנו ומצליח להגיע לכלל גישה פיוטית ומעמיקה להפליא בציורי הנוף האורבני.
הוא היה קולוריסט מחונן ובעל חוש מפותח לקומפוזיציה. ציוריו מעידים על טעם מעודן ורגישות מוסיקלית בתיזמורם של הצבעים. הוא אמנם משתמש באמצעי ביטוי מופשטים, אך נמנע מלהתנתק לחלוטין מזיקה לגלויי הטבע.
מתוך "מבצרו" שביפו העתיקה, שאב מודזלביץ מדי יום את רוח הים ואת אורות הנמל הדומם, שלא חדלו מלהשרות את אווירתם הקסומה על סגנונו המיוחד.
מאותו זמן חלפו שנים, מודולוביץ התפתח ועבר כיברת דרך ארוכה ומעניינת עת שהוא מחפש, משכלל, מבסס ומעמיק את כתב ידו.
תוך פרק זמן זה הוצגו יצירותיו בעשרות תערוכות רבות וחשובות ויצירותיו נמצאות באוספים רבים וחשובים בארץ ובעולם.