מיצירות האמן

מסדרת חולות נודדים / לנדאו סיגלית

רוחב: 42 אורך: 32
מק"ט: 17280

מבנה / לנדאו סיגלית

רוחב: 18 אורך: 55
מק"ט: 15672

שעון חול / לנדאו סיגלית

גובה: 40 רוחב: 24
מק"ט: 19557

נולדה ב-1969, בין השנים 1991–1994 למדה במחלקה לאמנות ב"בצלאל". יצירותיה, החל משנות ה-90', עוסקות בנרטיבים של החברה הישראלית, תוך שימוש באלגוריות. סגנון הפיסול שלה מאופיין בשימוש בריבוי חומרים ובצורות אקספרסיביות. לנדאו פרצה לתודעה הציבורית עם סיום לימודיה באקדמיה בשתי תערוכות קבוצתיות שנערכו במסגרת " "ארט-פוקוס.

בסוף שנות ה-90' החלה ליצור עבודות ובהן ביטוי גופני מובהק. מיצגים אלו תועדו בעבודות וידאו שאפשרו הפצה רחבה יותר של עבודות בעלות עוצמה איקונית. בעבודת הווידאו "Barbed Hula" ‏(2000), מתועדת האמנית כשהיא מגלגלת על בטנה העירומה גלגל הולה-הופ עשוי מחוט תיל אשר עם כל סיבוב פוצע את העור הנשי העדין. חווית הצפיה ממזגת יופי מהפנט עם תחושת כאב המקשה על המבט. בעבודה זו ובעבודות וידאו אחרות בולטת התנועה המעגלית והמחזורית.

במקביל לעבודות הווידאו, היא החלה לפתח פיסול פיגורטיבי עשוי מעיסת נייר ופסלים של דמויות קלופות עור עסוקות בפעולות שונות. במיצב שנקרא "The Country" (2002) שיחזרה את מראה הגג התל אביבי שבו יצרה את העבודות במשך כשנתיים מדפי עיתון "הארץ" שדיווחו מדי יום על מוראות האינתיפאדה השנייה.

המבקר האמריקאי פיליפ ליידר הכתיר את העבודה "הגרניקה הישראלית" במאמרו בירחון "Art in America".

בתערוכת היחיד שלה "הפתרון האינסופי" ב-2005 שהוצגה על כל קומות ביתן הלנה רובינשטיין וגלשה החוצה אל הרחוב, הרחיבה סיגלית את כל המוטיבים והצורות האמנותיות שעסקה בהן קודם לכן והוסיפה חדשים. התערוכה הייתה גדושה, מרהיבה וקשה לעיכול, היא משכה קהל רב והפכה לשיחת היום גם מחוץ לטורי האמנות והייתה לציון דרך משמעותי בשדה האמנות הישראלי.

בעבודה "DeadSee"‏(2005) שהיוותה חלק מן המיצב "הפתרון האינסופי", מופיעה האמנית בין מאות אבטיחים המחוברים זה לזה ברפסודה ספירלית הצפה בים המלח. אחדים פתוחים ובשרם האדום כפצע מודגש על רקע הירוק של השאר. העבודה הוצגה בתערוכות שונות, בהן בתערוכת יחיד במוזיאון לאמנות מודרנית בניו יורק (2008) ובתצוגת הקבע של האמנות הישראלית במוזיאון ישראל  ירושלים.פסל נוסף מן התערוכה - "סיזיפוס ויעקב נפגשים מעל באר" (2005) - נוצק בשנת 2007 בברונזה והוצב במוזיאון תל אביב לאחר זכייתה של לנדאו בפרס דן סנדל וקרן משפחת סנדל לפיסול.

בשנת 2011 נבחרה לנדאו לייצג את ישראל במסגרת  הביאנלה של ונציה,במיצב  "One Man's Floor is another Man's Feeling" שהתפרש על כל המבנה.

יצירותיה נמצאות במוזיאונים ובאוספים רבים וחשובים בארץ ובעולם.