סלבדור דאלי, האמן הספרדי מפיגורס שבמחוז קטלוניה, נולד בשנת 1904.
דאלי יצר יותר מ -1,500 ציורים במו חייו, בנוסף לאיורים לספרים, ליטוגרפיות, עיצוב תפאורות ותלבושות לתיאטרון, מספר רב של שרבוטים, עשרות פסלים ופרויקטים אחרים.
כישוריו כאמן בלטו עוד בהיותו ילד ואביו שהיה נוטריון, עודד אותו לפתח אותם וקנה לו רפרודוקציות של יצירות קלאסיות כדי שיעתיק אותן.
עוד לפני היותו בן 10 השלים דאלי שני ציורים, "יוסף מקבל את אחיו" ודיוקן של הלן מטרויה. הוא למד אמנות קלאסית אצל חואן נונז בבית הספר המקומי לאמנות ויצר בסגנונות שונים מהאימפרסיוניזם ועד לפויינטליזם. דאלי היה ילד רגיש ונוח להשפעה. באוטוביוגרפיה חייו הסודיים של סלבדור דאלי (1942), הודה כי סבל מהתקפי היסטריה קשים.
בגיל 17 החל דאלי ללמוד בבית הספר הלאומי לאמנות במדריד וזכה בפרסים.
במהלך לימודיו גילה את כתביו של הפסיכיאטר זיגמונד פרויד (1856-1939), שהתיאוריות שלו על תת-התודעה השפיעו על עבודותיו המאוחרות יותר. כן הושפע מאמנים וסופרים סוריאליסטים, ובמיוחד מהמשורר אנדרה ברטון (1896-1966). הוא יצר אנטגוניזם בקרב הנהלת בית הספר וב-1924 הואשם בהנהגת מרד סטודנטים והושעה לשנה. במאי של אותה שנה נעצר לזמן קצר בפיגורס באשמת פעילות פוליטית נגד ממשלת ספרד. זמן קצר אחרי ששב ללמוד בבית הספר, סולק ממנו לצמיתות בשל "התנהגות פרועה". לדברי דאלי, סילוקו נבע מסירובו להשתתף בבחינה על תולדות האמנות שהגישו מרצים נחותים ממנו מבחינה אינטלקטואלית.
השתתף בתערוכות רבות ברחבי ספרד וב-1925 הציג את תערוכת היחיד הראשונה שלו. באותה תקופה צייר במגוון של סגנונות, מבלי לשייך עצמו לזרם יחיד. הוא צייר בסגנון ריאליסטי ובסגנון קוביסטי.
הוא החל לצייר עצמים בנופים שוממים וכינה אותם "נושאים מן החלומות" אשר צוירו בשיטת ה"פראנויה הקריטית" – מצב נפשי שמתעלם במכוון מההיגיון, כדי להשפיע על חומרים מתת-התודעה. הדבר בא לידי ביטוי בציורו - The Lugubrious (1929) המציג נוף חלומי ובציורו המפורסם "מציאות הזיכרון" (1931), שמציג שעונים נשפכים על עצים מעוותים.
הוא היה אמן פורה שהפיק את הסרטים כלב אנדלוסי (1928) ותור הזהב (1930).
הוא עבד עד יום מותו ב-23 בינואר 1989.
יצירותיו מוצגות ונמצאות במוזיאונים ובאוספים רבים וחשובים בארץ ובעולם.