מיצירות האמן

אבו טור / סטימצקי אביגדור

רוחב: 80 אורך: 60
מק"ט: 14511

מופשט בכחול / סטימצקי אביגדור

רוחב: 64 אורך: 87
מק"ט: 14460

שני דקלים / סטימצקי אביגדור

רוחב: 70 אורך: 100
מק"ט: 14509

מופשט כחול גדול / סטימצקי אביגדור

רוחב: 70 אורך: 100
מק"ט: 14510

נוף / סטימצקי אביגדור

רוחב: 70 אורך: 50
מק"ט: 11103

מופשט חום / סטימצקי אביגדור

רוחב: 105 אורך: 75
מק"ט: 14514

ירושלים / סטימצקי אביגדור

רוחב: 80 אורך: 80
מק"ט: 14512

נוף מופשט / סטימצקי אביגדור

רוחב: 62 אורך: 92
מק"ט: 14513

אופניים / סטימצקי אביגדור

רוחב: 70 אורך: 82
מק"ט: 14508

מופשט כחול / סטימצקי אביגדור

רוחב: 55 אורך: 76
מק"ט: 14540

דמויות בנוף / סטימצקי אביגדור

רוחב: 52 אורך: 74
מק"ט: 13463

נוף מופשט / סטימצקי אביגדור

רוחב: 70 אורך: 100
מק"ט: 16293

מופשט / סטימצקי אביגדור

רוחב: 53 אורך: 75
מק"ט: 17070

דמויות בנוף / סטימצקי אביגדור

רוחב: 60 אורך: 80
מק"ט: 17065

דמויות בנוף / סטימצקי אביגדור

רוחב: 68 אורך: 47
מק"ט: 18316

דמויות בנוף / סטימצקי אביגדור

רוחב: 68 אורך: 49
מק"ט: 18317

צייר. נולד באודיסה, רוסיה, 1908. עלה לארץ ב-1921. צייר אצל אורלנד. צייר באקדמיה קולארוסי גרנד שומייר. ייסד את קבוצת ''מסד'', והיה ממקימיי ''אופקים חדשים''. נפטר ב-1989.

בקונסנזוס הסוציו-תרבותי של קהילת האמנות הישראלית נתפסו יחזקאל שטרייכן ואביגדור סטמצקי במשותף. ככל שמוסכמה זו איננה הוגנת, שהרי כל אחד מהם פיתח במשך הקריירה שלו איכויות ציוריות נבדלות, ייחודיות ונדירות, יש בכל זאת הגיון בהדגשת המשותף שביניהם. שניהם תלמידי "בצלאל" בשנות העשרים (מאותו מחזור). שניהם סיגלו לעצמם בשנות השלושים את האיכויות המיוחדות של הציור הצרפתי, כפי שסוננו על ידי ציירי אסכולת פאריס היהודים ושאומצו בעקבותיהם של אלה על ידי אמנים ישראלים רבים. שניהם יצרו בשנות הארבעים בהשפעת מה שנראה אז בעיניהם כ"מודרני": יצירותיהם של פיקאסו ובראק מן התקופה הקוביסטית המאוחרת.

שטרייכמן וסטמצקי היו המורים המובילים בסטודיו לאמנות שפתחו בשלהי שנות הארבעים בתל-אביב. בקבוצת "אופקים חדשים", שבין מייסדיה נמנו, ניסחו ה"מופשט הלירי", אשר נשען תמיד אצל שלושתם על חוויות מציאות. היותם מורים מובילים ב"מכון אבני" בתל-אביב הפכה אותם לאד הגורמים החשובים ביותר להפיכתו של זרם זה לדומיננטי בציור הישראלי של שנות החמישים המאוחרות ושנות השישים. למרות שהציור המופשט שלהם נמנה עם הדוגמאות המובהקות ביותר של ציור משובח בישראל, בחרנו להראות דווקא יצירות שלהם מפני התקופה המופשטת ואחריה, כש"חזרו" לציור הפיגורטיבי יחסית, המזוהה יותר עם תיאור מציאות מסוימת. ביקשנו בכך "להוכיח" את קיומו של אינסטינקט פיגורטיבי שחלחל במשך כל השנים מתחת לפני השטח של יצירת ציירי ה"מופשט הלירי" בארץ. אינסטינקט זה בולט דווקא ברישומים בצבעי-מים. דבר זה אופייני לאמנים הישראלים שראו ברישום את הפן המייצג את המציאות וביצור את פן ההפשטה.