נולדה בישראל בשנת 1960, ביתה של גילה בלס - פרופסור לאומנות מודרנית ושל שמעון בלס - סופר ופרופסור לספרות ערבית.
אביבית בוגרת המדרשה לאמנות (1984) תולדות האמנות (1985) ובעלת תואר שני באמנות פלסטית, פריז (1989).
הציגה בעשרות תערוכות יחיד וקבוצתיות בישראל ובעולם החל משנת 1987, ביניהן בשנת 2010-2011 במוזיאון תל-אביב (כולל קטלוג).
זכתה בפרסים רבים בארץ ובצרפת, ביניהם פרס "ויצו" לאמן צעיר (בפריז) ובשנת 2005 מטעם משרד הקליטה לאמן מצטיין.
מאז 1980 ועד היום עוסקת בציור ובהוראת אמנות במסגרות שונות, עוסקת בכתיבה ואלו פורסמו רבות.
יצירותיה של אביבית מאופיינות בחומריות רבה תוך כדי יצירת תרכובות ייחודיות שמהן נוצרות שכבות הממחישות מרחק, אור, צל, נפחיות ועוד. לי היא מזכירה במובן מסויים את אפיון יצירותיו של אלברטו ג'יאקומטי, ש"בונה" את הפסל ונוגע ומצרף עד שבא לידי גמר. יש גם התייחסות דומה לאמנים פורטייה וז'אן דובופה.
בין שכבות הצבע והחומר, המחיקות, התוספות, הנזילות, המילים והדימויים מתבקש הצורך להסתכל פנימה, לראות ולהבין.
ניתן לראות בציוריה נופים, גשרים, בתים, סירות, שברי מפות, מכתשים, פרחים ועוד. לעיתים היא מוציאה דימויים אלו מתוך העבר ומביאה אותם בקונטקסט חדש בשפה ובפריזמה הייחודית לה, לעיתים מוסיפה טקסט.
יצירותיה נמצאות באוספים רבים וחשובים בארץ ובעולם.